לקישורים נוספים...
החלק הכי יפה אצל בר הוא







חשבתם שאתם מכירים את בר רפאלי?

ראשי >כתבת סופשבוע 25.8.08

 

בר רפאלי.
בר רפאלי. צילום: דודי חסון
"אוי", אומרת בר רפאלי בשקט, שפתי הדובדבן המשורטטות שלה נשמטות מטה באכזבה, "זאת לא המנה שהזמנתי". אוושת בהלה מזדמזמת בסטודיו של הצלם רון קדמי, שם מצולמת הפרסומת החדשה של "פוקס", והנוכחים קופאים באימה כאילו הוגש לרפאלי עכברוש רוחש רימות ולא חזה עוף בתפוזים.

כל המבטים מופנים כלפי עוזרת ההפקה האומללה, שהיתה אחראית להזמנות הטייק אוויי של הצהריים. "מה ביקשת? " היא לוחשת בקול חרישי, עורה מאפיר מרגע לרגע. "שניצל ופירה", עונה רפאלי בנועם, "אבל לא נורא, אני אסתדר".

"אין שום בעיה", מזנק ממקומו יפתח ויזל, מהבעלים של פוקס, "אנחנו מזמינים לך עכשיו שניצל". הוא משליך את הסנדוויץ' שלו לכל הרוחות, ומנסה לדוג מתוך ערימת ניירות את הפלאייר של המסעדה. "זה בסדר", אומרת רפאלי, "לא צריך". "שום בסדר", מוחה עינת פורטוגלי, סמנכ"ל השיווק והפרסום, "בינתיים תאכלי מנה של מישהו אחר".
בר רפאלי
בר רפאלי צילום: דודי חסון

 היא לא מספיקה לסיים את המשפט, ושלוש חמגשיות עם שניצל ופירה מונחות מול רפאלי. "תודה רבה, לא צריך", היא אומרת, "זה האוכל שלכם". המשבר הולך ומעמיק, ותכונה מבוהלת מתפשטת בסטודיו. "להזמין לבר שניצל ופירה דחוף! ", זועק ויזל ושולף את הסלולרי. "זה בסדר", מרימה רפאלי מעט את קולה, "באמת. אני אוכל מה שיש".

"מה השטויות האלה? ", אומרת ציפי לוין, אמה של רפאלי, "בא לך שניצל, תזמיני שניצל". " הנה, אני כבר עם המסעדה על הקו", מודיעה עוזרת ההפקה. "את רוצה שנוסיף לך עוד פירה?", "זה בסדר! " צורחת רפאלי, מיואשת, "בואו פשוט נאכל, טוב?! ". שתיקה . כולם מתכנסים סביב השולחן, פותחים את החמגשיות שלהם ומסתערים. רפאלי נוברת במנה שלה בחוסר חשק. ברור שאין לה שום עניין בה.

"ברבור, רוצה לטעום מהשניצל שלי?", מציעה לוין וזוכה להנהון נלהב. "וואו, זה ממש טעים", מתענגת רפאלי, "רמז, רמז". לוין לא מתרגשת מהמניפולציה הגלויה. "את רוצה שניצל, תזמיני לך", היא אומרת. ויזל, פורטוגלי וכל הנוכחים נושאים אל רפאלי את מבטם בתקווה. "לא, לא", היא נבהלת וחוזרת לנבור במנה שלה. דממה מעיקה נופלת על השולחן.

על פניו, רפאלי (23) באמת יצאה הכי בסדר מכל הסיטואציה המביכה הזו. אבל מה שבעצם התרחש כאן הוא מפגן מרשים של טרור א-לה ורשה בשיטת הפוך על הפוך. רפאלי, ואת זה מגלים די מהר, היא טיפוס פאסיב-אגרסיב קלאסי. כלומר, בחורה נעימה ועדינה, שיוצאת מכליה כדי להיות בסדר עם כולם-אבל איכשהו, בסופו של דבר, גורמת להם לתחושת עלבון מהולה באשמה.

הרי מה בסך הכל קרה כאן? רפאלי יצאה מגדרה כדי לא להצטייר כפרימדונה של הסט, אלא שבפועל-היא יצאה הכי

פרימדונה בכך שגרמה להפקה להרגיש חרא. ולמה? כי כל מה שאנשי ההפקה של פוקס רצו זה שרפאלי תהיה מרוצה. ואת זה, בדיוק את זה, היא לא היתה מוכנה לתת להם.

כל הטרחה, הלחץ, אי הנעימות והתסכול היו נמנעים אם רפאלי היתה פשוט מאפשרת להזמין לה שניצל ופירה מחורבנים. כמה שעות מאוחר יותר, כשאנחנו דנות בסצנה הזו, רפאלי מעניקה לה פרשנות קלילה משלה. "הייתי רוצה לחשוב שהם הגיבו ככה בגלל שהם רואים שאני עובדת קשה וחשוב להם שאני ארגיש טוב".

אם הבנת שחשוב להם שתרגישי טוב, אז למה פשוט לא נתת להם להזמין לך שניצל?
"כי זה לא היה כזה ביג דיל".

אבל הרי ראו על הפנים שלך שאת מבואסת.
"אל תגזימי, לא הייתי מבואסת. זה פשוט שהקצוות של הפה שלי יורדים קצת למטה ותמיד חושבים שאני מבואסת בגלל זה".
בר רפאלי
בר רפאלי צילום: דודי חסון

 

כדור אקמול מתגלגל

לא פשוט להגדיר לעצמך קוד התנהגותי שפוי במסגרת סגנון חיים מטורלל כזה של רפאלי. כשמאחוריה שערים למיטב מגזיני האופנה ופרויקטים מגה יוקרתיים-"ספורטס אילוסטרייטד", " ויקטוריה'ס סיקרטס", תכשיטי "שופארד", האיפור של "שאנל", הבושם של הראפר פי דידי, והנחיית תוכנית בערוץ "בראבו"- רפאלי יודעת היטב איך נראות הפקות אופנה מתוקתקות, שבהן מתייחסים אלייך כמו מלכה, מנפחים לך את האגו במשאבת אוויר, אף אחד לא חולם לשכוח את השניצל והפירה שלך, ואם כן-רוב הסיכויים שזה יעלה לו במשרתו.

מצד שני, כדוגמנית ישראלית, לרפאלי הכי חשוב להיתפס כבר פרום דה בלוק. ובארץ, מה לעשות, אף אחד לא חולם לפטר מישהו בגלל שניצל ופירה, האווירה הכללית היא של שכונה ואם את מעזה לצייץ משהו את מואשמת מיד בהתנשאות ובהתנהלות של פרינצסה.

רפאלי, אם כן, מתנייעת בחדות בין שני עולמות הפוכים בניסיון למצוא אמצע שפוי ומאוזן. התוצאה היא התנהגות צדקנית, שיורה לעצמה ברגל.

"קשה להבין כמה העולמות האלה מנוגדים", אומרת מיכל קופר-קרן, מיוצרות הטלנובלה הטראשית "פיק-אפ", שבה כיכבה רפאלי לפני כשלוש שנים. "היא היתה באה לסט ברעננה, יושבת על כרית מסמורטטת ואוכלת קוטג' ועגבנייה ולמחרת טסה לצילומים מטורפים ל'ספורטס אילוסטרייטד', ששם אני בטוחה שלא מקבלים קוטג' ועגבנייה ולא מייבשים אותך על פוטון מטונף עם עוד 15 שחקנים.

עבדתי פעם בארצות הברית על סט שהיו בו דוגמניות על כמו כריסטי ברינקלי וקלאודיה שיפר. את יודעת איזה טירוף הלך עם התפריט שלהן? הכל היה מקרוביוטי, בלי סויה, עם נבטוטי ברוקולי, בלי זרעוני דלעת. דיר באלאק אם אתה שוכח להן את האוכל, כי פשוט נגמר יום הצילומים.

תביני, לפי שיטת הטאלנטים האמריקנית, אתה הירח והשמש והכוכבים. זה ניפוח אגו מתמיד. בארץ, לעומת זאת, זה ריסוק מתמיד. כל הזמן להזכיר לך שאתה קונה במכולת עם כולנו ושלא תתפוס מעצמך. טבעי שהיא תנסה למצוא דרך אמצע הגיונית בין שני העולמות האלה".

אכן טבעי, רק שלעתים נסיונה של רפאלי להימנע מתדמית המפונקת מגיע לרמות מופרכות. כך, למשל, עם המיגרנה שתקפה אותה ביום הראשון של הצילומים. היא התחילה להתבשל כבר בשעות הבוקר המוקדמות ובסביבות 12 בצהריים יכלו חדי ההבחנה לקלוט שרפאלי ממש לא במיטבה.

עם זאת, כל מה שקרה הוא שרפאלי התיישבה לרגע והפטירה בשקט "כואב לי הראש". רק שעתיים לאחר מכן, בזמן שכל הצוות התיישב לאכול צהריים, נשמעה מחדר ההלבשה קריאה שקטה אך חדה: "אמא!".

אחרי חמש דקות יצאו השתיים מחדר ההלבשה, כשפניה של רפאלי חיוורות ועיניה אדומות. ניכר היה שבכתה. "אין דרמות", אמרה לוין לאנשי פוקס, "פשוט כואב לה מאוד הראש. נתתי לה כדור, היא תשכב חצי שעה עכשיו ועד שתגמרו לאכול היא תהיה בסדר גמור". כך אכן היה. רפאלי התאוששה בזריזות, אכלה צהריים (זה קרה יום לפני תקרית השניצל) וחזרה לעצמה.

בר רפאלי
בר רפאלי צילום: יחסי ציבור

 

חצי שעה אחר כך הופכת המיגרנה לכדור שלג מתגלגל, או בעצם-לכדור אקמול מתגלגל. בסלולרי של ציפי לוין מתקבל אס-אם-אס מכתב רכילות. ציפי לוין מראה לי את הצג: "האם זה נכון שבר התמוטטה במהלך צילומי הקטלוג של פוקס?".

אתרי האינטרנט, בניגוד אליו, אפילו לא ביקשו תגובה. "בר רפאלי התמוטטה", קבע אחד מהם נחרצות. אחרי הידיעה משתרך, כמובן, זנב מפואר של טוקבקיסטים, שהשמיצו את רפאלי בתאווה.

בינתיים רפאלי שוב על הרגליים בכוחות מחודשים. הפרוז'קטור הגדול שהוצב מעל ראשה וטיגן, מתברר, את פדחתה במשך חמש שעות בלי שאמרה מילה, כוסה בחוצץ שמוריד מעט את החום שהוא מפזר.

מה שאני לא מבינה, אני אומרת לה מאוחר יותר, זה למה פשוט לא אמרת שאת לא מרגישה טוב לפני כן. "כי לפעמים אני לא מרגישה איפה עובר הגבול, עד שהוא לא מתרסק עליי", היא עונה. "וחוץ מזה, בדרך כלל אני לא כזאת עדינה. אני סוס עבודה שיכולה לעבוד בלי לנוח כל היום. מה שקרה זה נדיר".

כששמעת שבמדורי הרכילות אומרים שהתמוטטת, זה לא הרגיז אותך?
"אמא שלי בכלל לא סיפרה לי על האייטם הזה, רק למחרת, כי היא לא רצתה שגם זה יהיה לי על הראש. אבל לא, זה לא עניין אותי בכלל".

בניגוד לאנשים על הסט, שמאוד אכפת לך מדעתם.
"יש הבדל בין אנשים שאני לא מכירה ומ גבשים עליי דעה לפי מה שהם קוראים בעיתון, לאנשים שעובדים איתי במשך כמה ימים, ושאני לא רוצה שיהיה להם משהו נגדי. כשאני על הסט, גם אם אני אומרת שמישהו לא היה בסדר, אני משתדלת לעשות את זה בצורה הכי מנומסת שיש".

את בעצם לא אומרת כלום. אמא שלך אומרת.
"נכון, כי היא על תקן הסוכנת שלי, זאת שצריכה לדאוג עכשיו לצרכים, ולכן אני חושבת שהיא צריכה להיות לפעמים האישה הרעה. יש אנשים שהתפקיד שלהם זה לדאוג לסט. אם אני מצטלמת, ופתאום אני רואה שם בן אדם עם מצלמת וידאו פרטית, אני לא יכולה להתחיל לצעוק לו:'תוריד את המצלמה'. זה עשוי להביך אותו וגם אותי. ובכלל, אני לא צריכה באמצע צילום להתחיל להרים את הקול. זה לא יפה ולא מכובד וזה לא התפקיד שלי. אז אני אומרת בשקט לאמא והיא ניגשת אליהם בשקט ומבקשת".

במילים אחרות, את פשוט לא רוצה לצאת הרעה.
"זה נראה לי לא אלגנטי, אני לא נהנית מזה".

האירוניה היא שרפאלי מתמחה בלצאת הרעה. הילדה הרעה, אם לדייק. יש משהו תמוה, אפילו מסקרן, בעוצמתה של החימה הציבורית שהיא עוררה בשנים האחרונות. ההתנפלות הזועמת על רפאלי מעידה הרבה יותר עלינו מאשר עליה. אחרי הכל, החטאים הפומביים שבהם חטאה לכאורה ההחלטה לא להתגייס לצה"ל, חוסר שיתוף פעולה עם הפפראצי ומדורי הרכילות, התבטאויות כנגד המדינה-נעשו בעבר על ידי לא מעט סלבריטאים.

נשאלת השאלה, אם כן, מה יש ברפאלי שהוא כל כך מרגיז, מדוע היא נענשת על מעשים שסלבריטאים אחרים מקבלים עליהם מחילה, ומה יש באופן ההתנהלות שלה-ואולי גם של הסובבים אותה-שמושך אליה את האש הצולבת הזו.

"מהרגע שנודע שהיא נבחרה לתפקיד ב'פיק-אפ' התחיל טירוף של השמצות ותגובות גועליות, שפשוט הדהים אותי", נזכרת קופר-קרן, "זה היה פשוט מסע שנאה. כל שני וחמישי לוקחים דוגמנית לשחק בטלנובלה, אבל איכשהו כשזה הגיע אליה-פשוט היתה שם התפרצות של תיעוב מטורף, וזה היה פשוט מזעזע בעיניי, במיוחד כיוון שהיא לא התיימרה לרגע להיות שחקנית או להגיד שהיא למדה משחק וגם עבדה מאוד קשה".

"הדהימה אותי העוצמה", מודה רפאלי כשאני שואלת אותה אם הופתעה מהעליהום התקשורתי שנעשה עליה בשנים האחרונות, "בעיקר כי יש כל כך הרבה דברים יותר חשובים על הצלחת. אבל זה בעיקר גרם לי להבין את מה שתמיד ידעתי: תקשורת מעלה ומורידה אותך לפי מה שהיא רוצה, ולפי זה נגזרות גם התגובות בציבור. ברגע שזה לא מוקלט בטלוויזיה ורואים אותי מדברת אז אין לך מושג איך זה ייצא".

לא היה שום שלב שאמרת לעצמך: אם אני כל כך מרגיזה אותם, אולי אני עושה משהו לא בסדר?
"לא. אני חושבת שתמיד התנהלתי נכון מבחינה תקשורתית, כי עשיתי מה שאני מרגישה. אני לא מרגישה חייבת לאף אחד, במיוחד לא לעיתונות או לצלמים".

הסירוב של רפאלי לקחת אחריות על התנהלותה המוטעית, בחלק מהמקרים, מול התקשורת הוא אמנם מקומם. אבל להיתלות במדיה כסיבה שבגללה היא מעוררת אנטגוניזם יהיה פתרון קל. אחת התשובות האפשריות לעובדה שרפאלי כל כך מרגיזה את הישראלים טמונה בכך שבארץ מעדיפים סיפורי סינדרלה א-לה נינט טייב-כלומר, כאלו שבאו משום כלום, עשו את עצמן בעשר אצבעות ולא נעזרו בשום אמא מגוננת.

רפאלי, על פניו, היא בדיוק ההפך: מייצגת את כל מה ששנוא על הישראלים: כפית זהב בפה, קשרים, פינוק, אליטה. רפאלי יכולה להיות מאוד פשוטה וענווה, אבל ביסודה היא ילדת אצולה שגדלה למשפחה עשירה מהוד השרון. גם היום, היא עדיין חיה בסביבה מבודדת מאוד, בדומה לנסיכה בטירה. ובאמת, רפאלי מתנהלת קצת כמו נסיכה שמנסה להסתחבק עם העם. זה מרגיש מסורבל ולא אותנטי לשני הצדדים.

"היא נחשבת לטאלנט סנובי", אומרת מפיקה ותיקה, שעבדה איתה בכמה פרסומות, "לא מאלו שיישבו לאכול צהריים עם כל הצוות. אנשי הביוטי ואנשי המקצוע הוותיקים מאוד אוהבים אותה כי היא משתפת אותם והם נקשרים אליה, אבל לשאר העובדים אין קשר כזה איתה. היא בחורה מאוד טובה ונעימה, אבל זה מאוד ברור שמי שהיא אוהבת - היא אוהבת, וכל השאר-הם כמו חול".

בר רפאלי עם נועם טור לפוקס
בר רפאלי עם נועם טור לפוקס צילום: עדו איזק

 

אמא , אני מבוטחת?

לעולמה הסגור של רפאלי חודרים אם כן רק עם אישור כניסה. וזה כולל, למשל, גם בני זוג. "אף פעם לא הכרתי סתם ככה מישהו במועדון, כשיצאתי לבלות", היא מודה, "אני לא בחורה כזו, זה לא נראה לי בכלל".

למה לא? יש לי חברה מאוד טובה שהתחתנה עם גבר שהיא הכירה במועדון.
"מסכימה איתך שזה אפשרי, אבל אני לא הולכת למועדון בשביל להכיר אלא בשביל ליהנות. כשהכרתי מישהו זה תמיד היה דרך חבר של המשפחה או מישהו עם בקגראונד, שאני יכולתי לשמוע ולהבין מאיפה הוא בא. תמיד זה היה מהסביבה הקרובה שלי".

לא רצית דווקא להפך? לצאת קצת מהסביבה הקרובה שלך?
"זה אף פעם לא היה הסביבה המיידית, אלא המעגל השני. אבל כן, אני צריכה לדעת שמכירים אותי ושיש משפחה שאני סומכת עליה ".

למה החשש הזה, לפגוש בחור זר לגמרי?
"כי זה קשה. זה די ברור שיודעים מי אני וזה שאני לא ממש יודעת מי הוא נותן הרגשה לא נעימה לשני הצדדים. ולהגיד לך את האמת, גם אין לי זמן לכל התהליך הזה, של להיפגש עם מישהו לדייט ראשון ושיעברו יומיים ויהיה טלפון שיגיד: 'היה לי כיף' ואז שיהיה דייט שני. אני כל הזמן נוסעת. כל התהליך הזה, הוא לא קורה אצלי בכלל. כשמכירים מישהו מראש, זה מקל על כל התהליך, כי את גם יודעת מראש שהוא רציני".

זה שאת מכירה את המשפחה שלו לא מבטיח לך שהוא רציני.
"אבל לפחות יש לך את המילה של האנשים שהכירו לך אותו שיש לו עניין מסוים בך. כשזה בן אדם זר, את לא יודעת אם הוא סתם רוצה לתת את המספר שלך לחברים שלו או לא. כשאני מכירה מישהו דרך המשפחה אני מרגישה מוגנת. ובאמת, אני אומרת לך שאף פעם לא הלכתי למיטה עם מישהו בגלל שהוא התרגש מזה שאני בר רפאלי".

מה המדד שלך?
"מרגישים. את פוגשת בן אדם, את יודעת אם הוא על אמת או לא. זה, אגב, מה שמשחרר מאוד בלהיות עם בן זוג שהוא גם מפורסם. והיו לי כמה כאלה. הם לא צריכים ולא מחפשים את הפרסום, ובחיים לא היה לי פקפוק במניעים שלהם. מה גם שזה מושך בפני עצמו".

את מבינה שזה הופך את העולם שלך למנותק, בועתי.
"זה נכון. אבל הוא מנותק מבחירה. אני הולכת יותר על בטוח. אני אוהבת את זה שיש לי מעגל סגור כי זה מאפשר לי להשקיע באנשים שכבר יש שם. תביני, אני מכירה אנשים חדשים כל הזמן ומבקרת כל הזמן במקומות חדשים. יש לי נורא מעט אנשים שהם באמת קבועים בחיי ולא סתם מרפרפים. אם כבר יש לי זמן, אני רוצה להשקיע אותו במערכות יחסים שבאמת מחזיקות מים. אין לי זמן לניסוי וטעייה".

נשבר לך פעם הלב?
"פעם אחת, כשהייתי בת 20. זאת היתה פרידה משני הצדדים, ופשוט ידענו שזה לא עובד".

התכוונתי לשאול אם קרה פעם שזרקו אותך.
"אה, לא".

בר רפאלי וציפי לוין
בר רפאלי וציפי לוין אמיר מאירי

 

ציפי לוין היא כאמור האישה שרפאלי מינתה לתפקיד "הרעה" במגעיה עם העולם. קל להתייחס ללוין כאמא הדוחפת והאגרסיבית שהסתערה על התפקיד בתאווה גדולה, אבל האמת מורכבת יותר. עבודתה של לוין אינה כוללת רק מגעים שוטפים עם התקשורת, אלא בעיקר את ניהול העסק המכונה בר רפאלי.

מדובר במפלצת לא קטנה, שמעסיקה רואי חשבון, עורכי דין, סוכני ביטוח ויועצי השקעות ומתחזקת חשבונות בנק בארץ ובחו"ל - באף אחד מהם רפאלי אינה מתעניינת כהוא זה. כשאני שואלת אותה אם היא ביטחה את פניה או את גופה, היא זוקפת כתף אדישה. "ברגע שאת מתחילה לדבר איתי על הדברים האלה את צריכה לקרוא לאמא. כספים, ביטוחים, בנקים - זה היא. אמא! אני מבוטחת?".

לוין (מגיחה בפתח החדר): "ודאי שאת מבוטחת".

הפנים ?
"ודאי. הפנים, הגוף, הכל מבוטח. זו העבודה שלה".

באיזה סכום?
"לא חשוב".

רפאלי: "תגידי לה כמה פעמים את קוראת לי לשיחות עם הרואה חשבון כדי שאני אבין ואדע על הבנקים, ואני יושבת שם שלוש שעות, יוצאת החוצה ושוכחת הכל. זה לא שאני לא מבינה, זה פשוט יוצא לי מהאוזן השנייה. אין לי עניין. זה בתחום של אמא".

אף פעם לא היה לך רצון לנסות להתנתק מהסינור האמהי?
"היה לי גיל התבגרות קצרצר כזה, בגיל 20. הוא נמשך שלושה שבועות בדיוק. החלטתי שאני רוצה להיות עצמאית ולעשות הכל לבד. כשאמרתי את זה לאמא שלי, היא אמרה:'אין בעיה' והנחיתה על השולחן שלי ערימה של קלסרים. הכל היה מלא, מפוצץ, בטפסים וחשבוניות ורשימות טלפונים וקבלות".

"הסתכלתי על זה וירד לי כל הדם מהפנים. פתאום הבנתי איזה בלגן מטורף זה לנהל אותי. אני עובדת בכל העולם, מקבלת כספים מהרבה לקוחות וצריך לוודא שהם מגיעים בזמן ומתקבלים מכל החברות. זה וואחד ווג'אראס. למי יש כוח? מהר מאוד התאפסתי על עצמי".

זהו ? זה היה כל המרד?
"כן. תשמעי, אף פעם לא היה לי במי למרוד. אם הייתי קמה בבוקר ולא בא לי ללכת לבית ספר, אז לא הייתי הולכת. אף פעם לא ביקשו ממני להצטיין בבית ספר, אז כן הצטיינתי. בגיל 17 רציתי לעשות קעקוע, היא אמרה: בבקשה, אני באה לעשות איתך. ופירסינג? היא זו שהציעה שאני אעשה, עוד לפני שחשבתי על זה".

בר רפאלי
בר רפאלי  מתוך האתר justjared

 

רוצים חתיכה מהיופי

אחת המורכבויות שנגזרות מאמא שהיא גם סוכנת נוגעת לאופן הטיפול של לוין בתקשורת. לוין היא אישה כריזמטית, ועם חלק מהעיתונאים יש לה קשרים טובים. כיוון שהיא אחראית לטיפול בתקשורת, היא נחשדה על ידי רפאלי - גם אם באופן מרומז, או לא מודע - בהדלפות. כך היה, למשל, כשפורסם לראשונה שהיא יוצאת עם ליאונרדו דיקפריו.

"ברבור היתה אמורה לחזור ללוס אנג'לס לאיזו עבודה", נזכרת לוין, "ואז היא הכירה בניו יורק בחור בשם דני איי. הוא אמר לה שהם נוסעים ללאס וגאס לראות את ה' סטונס' ואחר כך לאל-איי, והציע לה לתפוס איתם טרמפ".

"היא תפסה, ואז הוא הציע לה להישאר בוגאס, כי חבר שלו מגיע. והחבר הזה היה ליאו. היא אמרה לי שהם ב'בלאג' יו' בקזינו, ויום אחרי זה היתה תמונה שלהם בקזינו. ישר נחשדתי, אבל אמרתי לה: אולי יש 200 ישראלים בקזינו? מספיק שמוישה או יעקב רואים ומצלמים, וגמרנו".

מקרה דומה התרחש כשדיקפריו ורפאלי הגיעו לביקור בארץ. אתרע מזלם, ועל הטיסה האנונימית של לופטהנזה שבה בחרו, היו 14 עיתונאים ישראלים שחזרו מלונדון. הם לא היו מודעים לכך, אבל עוד לפני שנחתו פשטה הידיעה.

"טלפנתי ואמרתי לה: 'בר, יודעים שאתם באים. והיא אומרת לי: אמא, 'אף אחד לא יודע. הוא יושב בנפרד, אני יושבת בנפרד, הכל חשוך פה'. ואני קולטת שהיא לא מאמינה לי. שהיא חושבת שרק אני יכולה להדליף דבר כזה. חשבתי שאני מתה. רק אחרי שתיארתי לה איך אחד העיתונאים שיושב על הטיסה נראה, היא האמינה לי".

לא העליב אותך שהיא חשדה בך?
"לא. אני מבינה למה, גם אני הייתי חושדת. זה טבעי".

"היא לא נולדה סוכנת, את יודעת", אומרת רפאלי, "גם היא לומדת איך עובדים והיא מאוד לבד עם זה. המון פעמים היא פונה אליי בשאלות ואני אומרת לה:'תעשי לי טובה, תתייעצי עם סוכן אחר. יש לי יום חופש ואני רוצה לפנות לעצמי את הראש'. ואני יודעת שהיא עכשיו צריכה לשבור את הראש עם תשובה, ויש בזה משהו לא פייר. היא מורידה ממני את העיסוק הזה, מפנה אותי. וזה המון עיסוק. המון כאב ראש".

היא לא נראית לי סובלת.
"אני חושבת שזה גם מילא לה משהו בחיים, כי זו היתה תקופה שהיא רצתה ללכת לעבוד איפשהו, להתנדב באיזה בית חולים כמה ימים בשבוע, ואז הגיעה העבודה הזו. אבל בלי קשר, היא אף פעם לא מתלוננת או אומרת שהיא מרגישה רע או עייפה. היא תמיד במצב רוח טוב ומאושרת שזה ממש מעצבן לפעמים. היא קמה בבוקר כמו שדה פרחים, הכי שמחה ומאושרת. כשהייתי ילדה היה בא לי להרוג אותה על זה. היום כבר התרגלתי".

בר רפאלי בפסטיבל קאן רויטרס

 

להגיד שבר רפאלי יפה זה כמו להגיד שואן גוך היה אמן לא רע. רפאלי היא לא סתם יפה, היא משתקת ביופיה. עד כדי כך, שלרוב הסובבים אותה, כולל לי, יש נטייה לשכוח את עצמם, ופשוט לעמוד ולבהות בה כאילו היתה פלמינגו ורוד שצעד לחדר ההמתנה של קופת חולים.

הסימטריה המושלמת של פניה, שפעת שיערה הדבשי, האף המסותת, החיוך המסמא ובעיקר חרכי עיניה המלוכסנות, תכולות וצלולות כגבישי קריסטל - כל אלה הופכים אותה לציפור נדירה בנוף המקומי. וזה עוד לפני שהזכרנו את הפרופורציות המסחררות של גופה.

את רגילה שבוהים בך?
"כן. אז לפעמים לא אכפת לי, אבל כשאני עומדת מול הצלם ומאחוריו עומדים אנשים ובוהים בי ולוחשים סוד אחד לשני ואין לי מושג מה הם חושבים, פתאום זה מכניס בי חוסר ביטחון. אני מתחילה לחשוב: רגע, זה טוב? זה לא טוב? אז אני מעדיפה לא לחשוב על זה ושלא יהיו שם אנשים".

את זוכרת את הפעם הראשונה שהבנת שיש ליופי שלך כוח?
"בכיתה ז'. עד אז הייתי ממש טום בוי. הייתי לובשת חולצות ענקיות וג'ינסים גדולים, עם שיער אסוף בקוקו למטה. בכיתה ז' פתאום קלטתי שבנים מסתכלים עליי ומתביישים לידי. זה הביך אותי נורא, אבל אז זה גם התחיל להחמיא לי. אני זוכרת שכל הילדים בט' היו יושבים בספסל האחורי באוטובוס, ואני הייתי קמה לרדת ממנו, מסתובבת אחורה, והייתי אומרת ביי ומנופפת לשלום. והם היו מחכים לביי הזה, ומנופפים בחזרה, ואני הייתי מסמיקה כמו עגבנייה ויורדת מהאוטובוס. ככה כל יום. זה היה שינוי פאזה. זה היה מעניין, מרגש, מסקרן".

מתי היופי שלך התחיל להרחיק ממך אנשים?
"בתיכון. זה קרה עם בנות בעיקר. פתאום היתה להן בעיה להזמין אותי למקומות, גם אלו שחשבתי שהן חברות מאוד טובות שלי. היתה תקופה שהייתי מאוד לבד. זה פגע בי, אבל אמרתי לעצמי שאם הייתי במקומן, אולי גם לי היה קשה. בהתחלה מאוד ניסיתי. תמיד כשהייתי הולכת איתן, לא הייתי מתלבשת יפה או שמה עקבים והייתי הולכת מכופפת כזו. בסוף אמרתי די, שכל אחת תלך לדרכה ותהיה במקום שטוב לה".

מהיופי הפלאי הזה של רפאלי כולם רוצים חתיכה. בחמשת הימים הקצרצרים שבילתה בארץ הוקדשו שלושה מלאים לצילומי הקטלוג ופרסומת הטלוויזיה של פוקס, כשבין לבין היא התראיינה לכל כלי תקשורת אפשרי - מאחרון אתרי האינטרנט ועד גיא פינס; הצטלמה לסרט מיוחד שעשה ערוץ 10 על הסט ולכתבה הזו.

זה אומר, בפועל, שכל הזמן קיימת תכונה סביב רפאלי. בכל זמן נתון טורחים סביבה מאפר, ספר, מלביש, מפיק, סטייליסט ואחראי כלשהו, שהוא בדרך כלל גם האיש שמשלם את הכסף. "יש סיפור נורא מפורסם על לינדה אוונגליסטה", היא מגחכת, "שהיא לא נותנת שייגעו בה בבת אחת כמה אנשים - קודם המאפר ואז הספר. כשאמרו לי את זה בפעם הראשונה אמרתי: וואללה, איזה פרינצסה, אבל היום אני נורא יכולה להבין את זה. אני לא כזאת בכלל, אבל לפעמים יש רגעים שאני אומרת-זוזו! ".

היו רגעים בשנים האחרונות שאמרת לעצמך: די, אני לא רוצה יותר?
"המון. בעיקר היה לי קשה להשלים עם העובדה שאני דוגמנית, ושיהיו אנשים שיחשבו שזה אומר עליי שאני סתומה וקישוט יפה. גם אני ראיתי אותן ככאלה בהתחלה. הייתי הולכת למועדונים בחו"ל ורואה איזה מאה דוגמניות יושבות מסביב לשולחן עם איזה בחור עשיר זקן, וזה הגעיל אותי. לא רציתי לחשוב על עצמי כעוד אחת בסריה. הייתי מסתכלת עליהן וחושבת: מה, ככה אני נראית? אני יותר מזה, אני יכולה להיות יותר מזה. לקח זמן עד שהבנתי שיש המון סוגים של דוגמניות ושאני לא בהכרח חייבת להיות כזו".

את מרגישה שהמקצוע שלך הפך אותך לבוגרת טרם זמנך?
"הרבה פעמים להפך. בכל פעם שאני באה לארץ ומסתובבת עם החברים שלי, אני מרגישה שהם הרבה יותר בוגרים ממני. יש לי חברה נשואה, יש לי חברה מאורסת, יש לי חברות שנורא שקועות בלימודים. יש משהו בתחום הזה ששומר עליך ילד. אתה עף כמו פרפר ממקום למקום ואין לך זמן ליצור איזושהי תשתית לחיים. עניינים כמו מה את רוצה ללמוד ולשכור דירה ולכלכל את עצמך ולעבור לגור ביחד וכל ההתלבטויות של תחילת החיים - אני בכלל לא מתעסקת עם זה, כי אין לי בשביל מה עדיין. זה כמו מסיבת פיג'מות מתמשכת".

רפאלי רואה את עצמה נשארת במקצוע עד ש"ידגדג לי להיכנס להריון", כהגדרתה. מבחינתה, החיים האידאליים כוללים הקמת משפחה מרובת ילדים, לימודים באוניברסיטה ולהמשיך לעבוד במשרה חלקית כדוגמנית כמו גלית גוטמן ושירז טל. במקביל, היא לוטשת עיניה לפרויקטים הקשורים באופנה כמו עיצוב קו הלבשה תחתונה, בגדי ים ואפילו השקת בושם.

את רואה את עצמך מקימה משפחה בארץ?
"כן, זה האולטימטיבי בעיניי. הלוואי שאני אוכל לתת לילדים שלי את מה שאני קיבלתי פה. את המרחבים, את ההרגשה של להיות ישראלי, את החברותא שיש רק פה, זו ילדות אחרת. העניין הוא שלא תמיד המציאות מתחברת לחלומות. אני עדיין לא חושבת על זה. כשאני ארצה ילדים אני אתחיל לחשוב על זה".

כי אני לא ממש רואה את ליאו עושה עלייה.
"אני יודעת, אבל כרגע זה לא רלוונטי, כמו שאמרתי".

שואלים עליו ברחוב הרבה?
"אך ורק".

באמת ?
"כן. הם אומרים לי: למה את יוצאת עם גוי? מה, אין אנשים טובים בארץ? כשחזרתי עכשיו מניו יורק, הרב לאו ואני נסענו במחלקה ראשונה רק שנינו. יש לך מושג איזה שיחות הוא עשה לי שם? למה עם גוי ולמה אני מתבוללת ואל תשאלי. אבל האמת שהיה כיף להקשיב לו. היתה לנו שיחה נורא מעניינת על אנושות וחינוך".

היא מבליעה פיהוק ומתמתחת, פניה קורנות בפתאומיות למקרא הודעה שמתקבלת באס-אם-אס, לא קשה לנחש ממי. היא אוספת את רגליה אל גופה ומתקתקת תשובה במרץ, ולפתע יש בה משהו מתוק. כל היום עמלו עליה אנשי מקצוע במטרה להפוך אותה לפצצת סקס נוטפת הורמונים, ובשנייה אחת היא הופכת שוב לנערה מאוהבת בת 14.

"שמעת אמא? " היא מפטירה בנימה משועשעת כלפי לוין שנכנסת לחדר, "אפילו הרב לאו אומר שאני יכולה לצאת עם מי שאני רוצה". " מתי בדיוק דיברת איתו? ", תוהה לוין, "חשבתי שישנת כל הטיסה". "ישנתי אחרי השיחה", מנמקת רפאלי, "למרות שהרב לאו המסכן ישן רק שעתיים וחצי". " נו בטח", עונה לוין לא היסוס, "בשאר הזמן הוא הסתכל עלייך ישנה".

הוספת תגובה

8 תגובות לכתבה
8. BbQRlnJXRzHhdL Siuzan (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/02/04 05:38
7. BbQRlnJXRzHhdL Siuzan (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/02/04 05:38
6. NGYwwYlIIpmLhsfQrei Gidravzo (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 06:47
5. NGYwwYlIIpmLhsfQrei Gidravzo (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 06:47
4. UhLgUgIWopjbz Markello (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 05:21
3. UhLgUgIWopjbz Markello (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 05:21
2. XJudGgFhHsaqCCDyOh Siuzan (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 04:38
1. XJudGgFhHsaqCCDyOh Siuzan (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/01 04:38
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

תומר619 (26)
conap (103)
oko (29)
michela (32)
max555 (26)
kiss me2 (34)
רום אופק וילד (29)
Style2007 (40)
c.RONALDO.7 (31)
שירנילה19 (30)
דור שלום (27)
שרדי ג'אברין (39)
avihai2010 (28)
toms2 (25)
אנה4020 (26)
אביהו 31 (42)